גופרית רותחת במיבטן 7.7.22

 מתחילים את היום ליד העיירה מיבטן (Myvatn) באגם של גופרית רותחת. לפי הכתובים זהו אגם בשטח עצום בעומק של 2-3 מטר. אנחנו מצאנו בעיקר שלוליות ותילים מעשנים.

 

                                             

יש המון קיטור (או שאולי זה משהו אחר) שעולה מהאדמה. 

אין בדיוק מושג איך נוצרים תלי האבנים המעשנים האלה, בטח סוג של התפרצויות.

בעיקר יש רוח מאד חזקה. אפשר לראות לפי זרם האדים/עשן שבכלל לא מתרומם. טס בלי לעלות בכלל

יש כמה נקודות מומלצות לראות על הדרך שלנו צפונה. הראשונה היא המפעל הענק להפקת חשמל מהאנרגיה הגיאוטרמית האדירה שיש כאן באזור. משום מה נשארה תמונה רק מהכביש. זאת שמראה את כמויות האדים מרחוק, אבל נכנסנו פנימה, למרכז מבקרים יפה ומזמין שאפילו מגיש קפה לצד המצגות האינטראקטיביות המרשימות.

הצלחנו ללמוד ששואבים את הגזים מהאדמה, מפרידים את האדים משאר חומרים ומזרימים בלחץ לטורבינה שמייצרת חשמל. בשלב שני אוספים חזרה את האדים, מקררים ואת המים החמים האלה מזרימים לבתים. ככה מרוויחים פעמים.

קרוב מאד למפעל יש שביל המוביל ל"גבעת החימר" (Leirhnjukur). מחליטה שזה ממש שווה ויוצאת לבדי, האחרים מעדיפים לחכות. האמת, חשבתי שהשביל מוביל ללוע הר געש, רק אחר כך התברר שהלוע נמצא בנקודה אחרת. צועדת הכי מהר שיכולה, כי החברה מחכים ולא נעים. השביל, אפילו שסדרו אותו יפה מעץ, נעשה יותר ויותר חלקלק. זה כנראה בגלל החימר, שהוא גם סוג של תוצר טרמי כלשהו.

                         

מבריכות החימר עוברת לגבעות געשיות של לבה מפוררת

עוברת בריכה נחמדה שמחייבת סלפי, כי אין נפש חיה בסביבה

עוד גבעות לבה ששאריות השלג בשוליים

                             

                                                                   

וחוזרת הכי מהר שיכולה, אחרי שלמדתי למצוא את הדרך הפחות חלקלקה, מבסוטית על הטיול שהרווחתי.

מכאן לנקודה הבאה שהיא לוע הר הגעש שראינו במרכז המבקרים. טיפוס קצר אבל קשה בגלל הרוחות שהתחזקו ורואים את המים במרכז הלוע. חושבת שאין לצבע הזה שם ככה הוא עז ומרהיב. 

 

                   

ככה נראה היופי הזה בתמונה פנורמית שדודי מצלם

הרוחות מאד חזקות והקראוון ממש לא אוהב את זה. מוותרים על הנקודות שתוכננו בסביבה וחותכים לחניון קרוב.