חצי האי רייקנס והביתה 11-13.7.22

אוירת אס"ק ואנחנו חותרים דרומה לחצי האי רייקאנס (Reykjanes). יש עוד כמה דברים לעשות אבל... שדה התעופה נמצא שם וזה העיקר. בנתיים הדרך כרגיל יפהפיה והמבט תופס ענן מטריה שהתיישב על ההר.

מכוונים למפל גליימור (Glymur) המפל הכי... גבוה באיסלנד 196מטר, הליכה של 3 שעות. שלושה יוצאים, מוותרת בגלל החולשה. דודי מגיע לפסגה לבדו ומפני שכך, יכול רק לצלם אחרים או לבקש שיצלמו. חוצה נהרות, נכנס למערות ומטפס עם חבלים. טיפוס קשה ממש, מאמץ עצום וככה גם ההנאה והסיפוק. כמה קינאתי

ניצח הבחור

                          

התאושש הנער, החליף בגדים כי כולו רטוב מזיעה ודוהרים דרומה למפגש הלוחות הטקטוניים. בדרך עוד צוק עצום נשפך ללגונה.

גשר שמחבר בין שני הלוחות וחול שחור שמכסה את החריץ המפריד. זאת רק המחשבה שמדמיינת את הלוחות המתרחקים כל שנה והגשר נשאר על עומדו.

              

                     

בקושי הצלחנו לתקשר משני עברי היבשות - דודי באירופה ואני באמריקה. גם ככה קשה עם השמיעה. אבל הצליח. דודי נופף שלום לאמריקה, אני נופפתי לאירופה והיה שמח.

  

לומדים את הנושא, מבינים את המפות ומתמקמים בחניון.

                                       

 

הערב חגיגת פרידה מהקראוון. פעם אחרונה על האש עם כל הבשר שנשאר לנו ויש ממש הרבה. יספיק ליומים הקרובים. הבעיה שממש קר בחוץ, גם הפחמים מתקשים להתגבר על הקור והבשר מתבשל ממש לאט. מה חשוב, יש יין (גם שאריות) והאוירה של חזרה הביתה ממש באויר.

בבוקר מוסרים את כל מה שנשאר למדף השאריות של החניון ומגלים שיש שם הכל ואילו היינו מוצאים קודם בכלל אין צורך בקניות כי הכל היה שם, החל מאבקת כביסה וכלה בשמן זית, מלח פלפל ועוד ועוד.

התחנה האחרונה לפני החזרת הקראוון היא הלגונה הכחולה. נחמד בתור נקודת סיום אך בהחלט לא הבריכה הכי טובה 

מאד מרשימה הבריכה ואיך הכל מתקתק וערוך למאות מבקרים אבל... המים לא מספיק חמים ומאד מאד יקר. 

מתחילים עם המסכה שכלולה במחיר. הנה אני מחופשת לשבט הקוזה בדרום אפריקה

 

 כוסית משקה שגם היא כלולה במחיר, הראש מתמלא אלכוהול ואדי גופרית ויש שמחה.

                                   

חוזרת לצבעים הטבעיים, סנדוויץ' טעים ונפרדים מהאטרקציה האחרונה של הטיול הגדול

                                                 נפרדים מהבית, הכל חזר למזוודות כאילו היה שם תמיד. החברה כל כך לחוצה שאפילו לא בודקים ולא סופרים. אז מה אם נשברה צלחת. רק כשהיינו כבר בשאטל למלון מיכאל סיפר שהלחץ נובע מהקראוון החסר, זה שראינו אותו הפוך בדרך עם הרוחות בחוף המזרחי.

מופתעים לגלות שהמלון שלנו, בקפלאוויק (כדי שנהיה קרובים לשדה התעופה), הוא מלון דירות שמקבלים את המפתח מרחוק. אנחנו לא מכירים את השיטה. מצליחים למצוא שתי מנקות שעוזרות לנו להכנס לחדרים. די מהר רבקה מגלה שהן דוברות פולנית והשיחה רצה. בהמשך ראינו שרוב נותני השרות בעיר הם פולנים. מה שבעיקר מבינים שמחר בצהריים נצטרך לפנות חדרים, את המזוודות ישמרו לנו בחדר הגיהוץ לפי בקשה מיוחדת ולעצמנו נצטרך למצוא מקום עד הערב.

קצת מתאפסים על עצמנו ויוצאים להכיר את העיר. משלימה קניית מתנות ומתרשמת מהבתים. שמח בקפלאוויק.

 

                 

יש יותר ממגדלור אחד אבל צלמתי רק את הקרוב, כנראה היותר קטן והיותר ישן אבל כולם כתומים.

הרחוב הראשי יורד אל הים שעל חופו פארק יפה.

יפים הפסלים. כמה פשוט ככה אומר הכל.

כאן אם מישהו רוצה לתפוס ראש מול הים הוא חייב להיות מוגן מרוח אז הספסל בנוי כצריף כשהצד הפונה לים שקוף.

                    

בעצתו של בעל חנות המתנות, איסלנדי גדול וגאה שמוכר לנו הרבה סיפורים, אנחנו מגיעים למסעדה המומלצת בעיר. מסיבת סיום נחגגת ברוב פאר וטעם איסלנדי נהדר

לחיים גדול עם תודה ענקית למיכאל שתכנן וארגן הכל. הסתיים טיול ארוך מעניין ומיוחד. אין ספק שאנחנו מכירים היום טוב בהרבה את איסלנד והאיסלנדים בתוספת חוויות ואטרקציות מהנות ביותר.

ועכשיו, מהמרפסת במיתר, תודה לשותפים מרחוק ונתראה בטיולים הבאים