השכמה נינוחה לבוקר ראשון באיסלנד. ארוחת בוקר אמריקאית לכל דבר - חביתה, ביקון, נקניקיות ותפ"א מטוגנים, הס מלהזכיר סלט. עוד אתמול, נהג המונית סיפר לנו כמה איסלנד מחוברת לארה"ב, אבל אי אפשר להתעלם מהטאצ' האיסלנדי - הכל בשקט, אדיבות ונעימות.
שמחים וטובי לב יוצאים לחרוש את העיר והיא מקבלת את פנינו בחגיגיות. אמרו לנו שבשישי האחרון נחגג כאן פסטיבל פתיחת הקיץ וככה זה נראה.
מרכז העיר מקושט בבניינים יפים קצת יותר ותיקים
נכנסת לגן ציבורי חמוד שמייצג את העיר - אוהבי פסלים, לובסטרים ופינג פונג
שולחן כיפי כזה שמוציא לסבתא את הנשמה - איזה כיף היה להביא את המטקה.
אפילו בר שלא היה מבייש את תל אביב היה במרתף מתחת לגן הציבורי.
גם חוש הומור עוקצני ראינו. תחשבו על שביל הלה"טבים המוביל לכניסיה
מסתבר שהאיסלנדים אוהבים שהעיר מצויירת. מתחילים עם הכביש
עוברים לגרפיטי בסימטאות
וממשיכים עם אומנות על הקירות
לקינוח סתם חמוד אחד
עוד קצת והגענו לכניסיה המפורסמת של ריקיאוויק שכמובן אין סיכוי שנצליח לבטא את שמה - אדלגרימסקירקיה. כניסיה חדשה שבנייתה הושלמה אך לפני כ- 50 שנה והיא מודרנית וחפה מקישוטים.
בפנים אין תמונות. מפאת רוח הקודש לא צילמתי אבל תאמינו, שום תמונה או קישוט של קדושים וכאלה, רק עוגב ענק (שדודי צילם), אחד הגדולים שראינו.
אוהבי פסלים, אמרנו כבר. ואלה הנחמדים מקשטים את רחבת הכניסה לכניסיה
קפה'סיטו נחמד ליד הכניסיה, רצים לצד השני של העיר כדי לקנות סים בחברה מסודרת וחוזרים לסייסטה.
מלאי מרץ יוצאים להמשך החריש לצד השני, לאורך הים.
מכוונים לשני מוזיאונים שנמצאים קרוב לחוף בצד המזרחי של העיר. את הראשון, המוזיאון ההיסטורי של איסלנד פיספסנו (בזכות הסייסטה) אבל את מוזיאון האורורה - הזוהר הצפוני, מרוויחים בכיף.
קצת משתעשעת עם התמונות...כאילו הייתי
מטיילים לאורך החוף. ראשונה פוגשים את המספנה ואחריה הנמל
עושה רושם שדודי קצת משתעמם
מתברר שגם לאיסלנדים יש את "מרכז גולדה" שלהם. בית תרבות מפואר שכולו זכוכית
בהמשך היה פסל של ספינה ויקינגית שאליו רצינו להגיע אבל שפוכים מ- 10 ק"מ בעיר, חתכנו למלון. עוד הספקתי לצלם מין משחק עירוני כזה - כל אחד בונה את הרוג'ום שלו. נחמד
לארוחת ערב, במסעדת הדגים המומלצת ליד המלון, מקבלים מתנה מהמטבח סביצ'ה טונה שרק מההגשה נפלנו ברצפה והיה גם מאאאד טעים.
יום כיף של התחלה להכיר את איסלנד. מחר להרים.
Comments
Post a Comment